23 אוטובר 2010
אם לא עכשיו, אימתי
קיים וויכוח במקומותינו באשר לנחיצותה או תקפותה של התוספת לחוק האזרחות דהיינו, "האם התוספת לשבועת האזרחות בדבר נאמנותו של המתאזרח החדש למדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית הינה במקומה"?
לגבי טיעוני השמאל הקיצוני הנחרץ בהתנגדותו לתיקון, לא נתיחס כלל באשר טיעוניהם של אלו מבזים את ההגיון הפשוט ובאים ממילא ממקום אשר אינו שייך לכולנו דהיינו תעוב ושינאה יוקדת לכל מה שהוא יהודי, הן דתי והן לאומי. שהרי אין לחשוד במפגינים כנגד החוק המוצע כי לפתע ניתקפו בעווית מוסרית. ברי כי הינם מפגינים כנגד ממשלה והעם שבחר בה השנואה עליהם יותר ממחבלי החמאס. וכך, שיצרחו להם עד שייחר גרונם, וגם מעבר לכך, הם ינבחו ושיירתנו העממית, היהודית, הציונית והדמוקרטית תעבור בגאון. כמובן שזה הרואה את מדינת ישראל כמדינה פלשתינית על כל נתיניה (אמור דהימיה) היהודים, טיעונו ספוג בהטיה פוליטית פוסט ציונית, אנטי-יהודית ודמוקרטית ולכן, זכותו מוקנית-הדמוקרטיה אמנם להעלות טיעוניו אך זכותנו לא להאזין לו ולבורשו בבוז מעל פנינו.
ישנם אלו בנינו, אלו הם רובנו, אשר אין חולק על רצונם בקיום מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית. מאידך-גיסא, גם בקרב ציבור זה מועלות השגות באשר לתיקון לחוק האזרחות ומכיוון שהינן לגיטימיות הרי שראויות להתיחסות הולמת. להלן ההשגות הנפוצות ותשובותינו להן:
1. "אין צורך בתיקון משום שממילא מופיעה במגילת העצמאות ההגדרה "יהודית ודמוקרטית" באשר למדינת העם היהודי בארץ ישראל". הטיעון נאות על פניו אך לוקה בחסר. מגילת העצמאות הינה מסמך הצהרתי בלבד. אין למגילת העצמאות כל תוקף חוקי. באם ניזכר בימים עברו, הרי לאחר הכרזת עצמאותנו כוננו הכנסת וממשלת ישראל הראשונות כמוסדות מעבר עד שתיושם חוקה לעם ישראל ויכוננו מוסדות שלטון קבועים ועקרונות הווית חיינו הניסמכים על אותה החוקה.
כינון החוקה לישראל נועד לצקת תוכן חוקתי וחוקי בעיקבותיה לשאיפות, ערכים ואידאולוגית המיסדים כפי שהתבטאה במגילת העצמאות ההצהרתית.
מאחר שמסיבות שונות, חלקן מופרכות בעליל, לא כוננה להוותנו חוקה לישראל (שתאשרר את מגילת העצמאות באורח חוקי), הרי שקיים הצורך בהוראות שעה או בחוקים רגילים על מנת להסדיר פנים שונות ומצבים משתנים בחיינו.
החיים אינם קופאים במקומם. מצבים משתנים וצרכים שונים ומתחלפים מופיעים ונעלמים בחיינו ויש לתת להם ביטוי חוקי ומשפטי, כמו גם דתי, באורח דינמי כפי שראוי ונכון במדינת חוק, בה הדת והלאום דרים בכפיפה אחת.
במסגרת זו עומדת התוספת לחוק האזרחות. באם לא היה שורר מצב מלחמה בנינו לבין שכנינו. באם ערביי ישראל לא היו מחצינים שאיפתם לחיסולה של מדינת ישראל מבפנים, קרוב לוודאי כי לא היה כל צורך בתוספת המדוברת שהרי היא היתה מובנת מאליה. החיים וההכרח שבהם עקב מצבנו הגאופוליטי מביאים אותנו לצורך בתוספת ויפה שעה אחת קודם.
והערה לכל היהודופובים המטורללים בינינו. הכוונה למדינה יהודית בהצהרת האזרחות אינה במובן הדתי אלא במובן הלאומי. למי שעדיין לא הבין, העם היהודי הוא העם היחידי בחלד אשר דתו הינה גם לאומיותו. ברי הוא כי רבים מהמתנגדים לתוספת אינם עומדים על ההבדל בין דת ללאום בהצהרת העצמאות ושבועת האזרחות. למותר לציין כי שייכותנו לבני הדת היהודית הינה מקור עצום לגאווה ודוגמא לגויים. תשאלו את הגויים השפויים.
2. "62 שנים לא היתה קיימת התוספת הזו לחוק האזרחות והסתדרנו עם חסרון זה היטב. אין לכן צורך בתוספת כעת". כאן כבר קיים כשל לוגי מובנה בטיעון זה. וכי מאימתי גורם הזמן הוא המכתיב הבילעדי לצורך או שלילה של כל נושא שהוא? הצורך הוא שמכתיב צורך שהוא מצידו מכתיב שינוי. אחד משיקולי הצורך הינו גם גורם הזמן אך לעומתו קיימים שיקולים אחרים היכולים בהחלט לעלות עליו.
דווקא גורם הזמן הוא אפשר ויוצר את הצורך לשינוי באשר כנאמר לעיל עם חלוף הזמן נוצרים ומשתנים צרכים שונים ויש לכן להאציל להם ביטוי בספר החוקים.
מדינת ישראל לא היתה קיימת כ- 1900 שנים והנה זה נוצרה מפאת תמורות גלובליות (האמנסיפציה) ומפאת צורך כמו מפאת אידאולוגיה אשר חברו יחדיו. האם הזמן שחלף בשיבתנו בגולה ללא מדינה משלנו מייתר את הקמת מדינת ישראל משום הזמן הרב שחלף? זו שאלה רטורית אין צורך אפילו לענות בה.
ניראה כי אלו המעלים טיעון זה אינם שוקלים הנושא ברצינות ובעמיקות. חבל
מדינת ישראל לא הוקמה כאפיזודה חולפת על מנת לפתור מצב מצוקה ריגעי. המדינה הוקמה עבור הדורות העכשוויים, כמו גם עבור הדורות הבאים. מדינת ישראל הינה פיקדון אשר ניתן בידנו על ידי המיסדים ועשרות אלפי הקורבנות שנפלו על הגנת וקוממיות האומה ובמותם ציוו לנו את החיים. ומכאן שפיקדון זה הינו יקר ואין לקחתו בקלות דעת. שהרי רוצים אנו כי מדינת ישראל תהיה ביתם של נכדינו ונינינו אחרינו וכך, ביצור זהותה המוסרית, הדתית והלאומית הינה ציווי שאין באפשרותנו לשמטו. יותר מאשר מהווה הצהרת הנאמנות האזרחית למדינה יהודית שבועה עכשווית, הינה מהווה הצהרה של דורנו עבור הדורות שיבואו אחרינו באשר לאופיה היהודי של מדינתנו. שהרי גם משא ומתן לשלום עם הערבים-שונאינו אינו מיועד עבור דורנו אלא עבור הדורות הבאים וכך הצהרת האזרחות החדשה מהווה חלק מהכנותינו עבור העתיד וזה עליו להעשות כעת כאן ועכשיו.
3. "התיקון לחוק האזרחות עלול להרגיז את ערביי ישראל ולכן מוטב להמנע ממנו". סליחה, להרגיז את ערבייי ישראל? האם שאיפתם באומר ובמעשה לחסל את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי אינה מרגיזה אותנו? ממתי אמורים אנו להתחשב במצב הרוח הערבי באשר לקיומנו היהודי הלגיטימי?
כל קיומנו וישיבתנו כאן על אדמתנו הינו לצנינים בעיני העולם הערבי וערביי ישראל בפרט. אנו לטעמם "הצלבנים המודרנים" שיש לגרשם (ביטוי מכובס לרצון לשחטנו בחרב). האם מצב הרוח ולחץ אדי-כרסם של הערבים יכתיבו לנו את אורחות קיומנו? האם אנו מדינה ריבונית או אך חלמנו חלום?
אנו חייבים ראש וראשון לשקול את קיום האינטרסים שלנו וחלק ניכבד מהם מהווה זהותנו הייחודית היהודית. כמובן שאין להרגיז ללא תכלית אף אחד, בכל נושא שהוא, אך במדה והדבר פוגע בלגיטימציה שלנו כמדינה ריבונית עלינו להטות את כף המאזנים לכיוון עניי עירנו ולא לעבר הערבים אויבינו.
4. "שבועת הנאמנות בחוק האזרחות מתאימה למדינות פשיסטיות וטוטליטריות בלבד". מעניין, מעולם לא שיווינו בנפשנו כי ארה"ב, קנדה וחלקן הניכבד של מדינות אירופה המתגדרות בתואר "מדינות דמוקרטיות" הינן הלכה ולמעשה מדינות פשיסטיות וטוטליטריות. שהרי מירב מדינות המערב הדמוקרטיות מחייבות כל אזרח ומתאזרח חדש בשבועת נאמנות למדינה וערכיה. אבל נו, כמובן, אלו הם "הגויים האווילים", מה הם מבינים בהילכות מוסר ודמוקרטיה. אנו היהודים, הישראלים החכמים, אנו נלמדם כבר פרק בהילכות אוניברסליות, פתיחות ומוסר.
ואולי הענין הוא שלמצער משהו אינו כשורה עמנו? אולי מה שהגויים "הנחותים" הללו הבינו מזמן, אנו עוד לא משיגים בנפשנו? אולי מפאת שנטשנו את ערכי היהדות, הפכנו לערב-רב מתיוון, התלוש ונד בין שמים וארץ בלא אמונה וערכים לדבוק בהם המביא חלקים בנו לדבוק בעיוות אנושי שאין שני לו בחלד?
ברי הוא כי מדינות המערב על ערכי מוסרן ההולמים, כמו גם המזויפים לעיתים, הבינו את שאנו בינתנו קצרה מלהכיל והוא כי הדמוקרטי האוטופית נדונה לכליה בעולם הזאבים המשחרים לטרף של ימינו. הדמוקרטיה האוטופית מתאימה לעולם אוטופי, עולם אשר בו "דר זאב עם כבש ולא ידעו עוד מלחמה", עולם הקיים אך בחלומותינו ומאוויינו הבילתי מושגים (למצער בדורנו).
אנו עדיין לא הפנמנו כי בעולם אשר בו כל ד'אלים גבר ויחסים בין מדינות מושתתים על אינטרסים לאומים בלבד, חייבת דמוקרטית הלאום להגן על עצמה ולא תיטרף ככיבשה תמה. באם לא נגן על עצמנו באמצעות חוקים ותקנות הבאים למנוע "ממשנאי החינם בינינו"; ועוזריהם מבחוץ לנצל ללא קצה וגבול את הפתיחות וזכויות האזרח הלגיטימיות הקיימות בדמוקרטיה האוטופית, כנגד עצמה ובשרה, לא נישרוד ולכן עלינו לנקוט בדרך 'הדמוקרטיה האזרחית המתגוננת'.
ניתן לערוך הקבלה נאותה בין הגוף האנושי אשר פיתח ומפתח נוגדנים והגנה, בהתאם לצרכי האיומים המשתנים, מפני הקמים עליו להשמידו, לבין הדמוקרטיה המתגוננת החייבת להקים מחיצות הגנה מפני משמדיה.
באם רצון אנושי, טיבעי, מולד ולגיטימי לשרוד את היום נחשב בעיני הסומים וחדלי המוחין בינינו ל"פשיזם וטוטליטריות" אז שיהיה, שיחשבו כך ושיבושם להם. אנו נידאג לשלמות וקיום העם הזה על כל הסומים החרשים והמתאנפים בינינו שיהנו בכך מן ההפקר.
.
טיעונים 2-3 יכולים לאצור הגיון מסוים במדה והמחזיקים בהם היו מוסיפים את נושא העיתוי. ניתן כאפשרות פורתא לאמר כדלקמן: "התיקון הינו ראוי, אך ראוי היה כי ביצועו ימתין לזמן מתאים יותר". תוספת זו לטיעון הגיונית, ניתן לדון בה ולהתווכח אודותיה באשר לתקפותה, אם כי איננו מקבלים אותה.
התוספת לחוק האזרחות עומדת כמשקל נגד למול מסע הדה-לגיטימציה העובר על ישראל כמדינה יהודית ציונית ודמוקרטית והתיקון לחוק מוכיח עמידה זקופה, גאה ואיתנה ובטווח המידי והעתידי אף חכמה, של העם בישראל למול מלעיזיו.
אין זה סוד יותר כי רפיסותה המתמשכת של מדינת ישראל למול מלעיזיה, מבפנים ומבחוץ, היא שהעצימה את הלעז כלפיה וכדור השלג הזה עדיין מתגלגל במורד, צובר נפח ותאוצה.. התיקון לחוק האזרחות הינו אצבע נוספת בסדק הדה-לגיטימציה הפנימית והבינלאומית השוטף אותנו ולכן הנו כה נחוץ ובפרט כיום.
הצעתו של שר המשפטים נאמן באשר להכלת השבועה בחוק האזרחות על כל מתאזרח חדש במדינת ישראל ללא תלות ב"חוק השבות", ללא הדלי דת, גזע ומין, הינה במקומה ומתירה סבך משפטי ומוסרי גדול שהיה קיים בהצעה המקורית, בבחינת "מוטב מאוחר....וגו'". במדה ויתקבל "תיקון נאמן" לחוק הרי שאין כל מניעה לחוקקו ולהחילו לאלתר.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
